JAK2 היא המוטציה השכיחה ביותר במיאלופיברוזיס ראשונית או שניונית שבה השתלת תאים המטופואיטיים אלוגניים (HCT) הינה הטיפול המרפא היחיד. הידע על התועלת הפרוגנוסטית בנוגע לשינויים בגן ה-JAK2 בהגדרת HCT הינו מוגבל.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Blood Advances, ממצאיו של מחקר העוסק בכל החולים עם מיאלופיברוזיס שקיבלו HCT בין השנים 2000-2016 והייתה להם דגימת דם לפני HCT זמינה במרכז הבינלאומי לחקר השתלות דם ומח.
במחקר הוכללו 973 חולים. נעשה שימוש בריצוף PacBio וגנוטיפים במערך SNP, לזיהוי מוטציות בגן ה-JAK2 ושינויים כרומוזומליים נוספים (mCAs), בהתאמה. בוצע שימוש במודל על שם Cox להערכת יחסי הסיכונים ל-HCT.
הבדיקה הגנומית הושלמה עבור 924 חולי מיאלופיברוזיס (634 חולים במיאלופיברוזיס ראשונית, 135 חולים בפוסט-פוליציטמיה ורה ו-155 חולים בתרומבוציטופניה פוסט-חיונית).
מוטציה בגן ה-JAK2 השפיעה על 562 חולים (57.6% ממיאלופיברוזיס ראשונית, 97% מפוסט-פוליצטמיה ורה ו-42.6% מפוסט-תרומבוציטופניה חיונית). כמעט כל החולים החיוביים ל-mCAs הכוללים את אזור ה-JAK2י(97.9%) היו חיוביים למוטציה בגן ה-JAK2.
במיאלופיברוזיס ראשונית, סטטוס המוטציה בגן ה-JAK2, עומס אללים או mCAs שזוהו לא היו קשורים להתקדמות/הישנות מחלה, תמותה ללא הישנות (NRM) או שרידות כוללת. כמעט כל חולי הפוסט- פוליציטמיה ורה היו חיוביים למוטציה בגן ה-JAK2י(97%), ללא קשר בין תוצאות HCT לבין עומס מוטציות באללים או mCAs. בפוסט-תרומבוציטופניה חיונית, עומס אללים גבוה של 60% ומעלה בגן ה-JAK2 היה קשור לסיכון עודף ל-NRM, בחולים שעברו השתלות בעידן מעכבי ה-JAK בשנים 2013-2016 (רווח בר סמך 95%: 2.10-27.82, יחס הסיכונים: 7.65, p=0.002). עם זאת, עומס האללים לא היה קשור להתקדמות/הישנות של מחלה לאחר HCT או שרידות.
תוצאות המחקר מדגימות כי HCT עשוי למתן את ההשפעה השלילית האפשרית של מוטציה בגן ה-JAK2 בחולים במיאלופיברוזיס ראשונית ופוסט-פוליציטמיה ורה.
מקור: