בסקירה שממצאיה פורסמו בכתב העת 'Cells', החוקרים מפרטים על העדכונים העכשוויים בנוגע לתפקיד האפשרי של אינטליגנציה מלאכותית (AI) באבחון של הפרעות המטולוגיות ובניבוי הפרוגנוזה הצפויה. כמו כן, החוקרים מתארים את האתגרים האפשריים סביב השימוש בטכנולוגיה זו.
עוד בעניין דומה
בינה מלאכותית היא תחום של מדעי המחשב המתפתח במהירות, וכולל פיתוח תוכניות חישוביות אשר יכולות לחקות אינטליגנציה אנושית. בפרט, מודלים של למידת מכונה ולמידה עמוקה אפשרו זיהוי וקיבוץ של דפוסים בתוך הנתונים, מה שמוביל לפיתוח מערכות בינה מלאכותית אשר יישומן החל זה מכבר בתחומי ההמטולוגיה השונים, כולל פתולוגיה דיגיטלית, סקירה לאלפא תלסמיה, ציטוגנטיקה, immunophenotyping וריצוף.
השימוש בבינה מלאכותית ככלי לסיוע בשיטות אלו הראה יכולת מבטיחה בשיפור הדיוק והיעילות האבחנתית, זיהוי סמנים ביולוגיים חדשים, וניבוי הפרוגנוזה של המטופלים. עם זאת, החוקרים מציינים כי סוגיות כגון מסדי נתונים מוגבלים, מחסור באימות וסטנדרטיזציה, שגיאות שיטתיות, והטיות, מונעות את האפשרות שהשימוש ב-AI יחליף לחלוטין את הצורך באבחנה ידנית בתחום ההמטולוגיה. זאת ועוד, עיבוד כמויות גדולות של נתונים על חולים, כולל מידע אישי, על ידי AI מציב בעיות פוטנציאליות מבחינת פרטיות הנתונים. סוגיות אלו מחייבות פיתוח תקנות לצורך הערכת מערכות AI, וכן מתן אפשרות לטפל בחששות אתיים הקיימים בשימוש במערכות AI במתאר הקליני.
עם זאת, עם המשך המחקר והפיתוח בתחום, החוקרים מציינים כי ל-AI יש פוטנציאל לחולל מהפכה בתחום ההמטולוגיה, וכך לשפר את תוצאי המטופלים. אולם, לצורך מימוש פוטנציאל זה במלואו, יש להתמודד עם האתגרים הניצבים בפני השימוש בטכנולוגית AI בתחום המטולוגיה, וזאת במטרה להצליח לגבור עליהם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
