מחקרים

טלזופריב הראתה פעילות נוגדת גידול בסוגי סרטן נוספים

חולים אונקולוגיים הסובלים מגידולים שאינם סרטן שד או שחלות הראו תגובה לטיפול עם טלזופריב. כלל החולים אובחנו עם מוטציה בגן BRCA 1/2, ושיעור ניכר מהם הגיבו לטיפול

תאים סרטניים. אילוסטרציה

TAPUR הוא מחקר סל (basket study) פאזה II, אשר מטרתו היא להעריך את הפעילות נוגדת הגידול של טיפולים ממוקדים וזמינים מסחרית בחולים המאובחנים עם ממאירויות בשלב מתקדם, אשר נמצאו עם שינויים גנומיים ספציפיים. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Oncology', החוקרים מדווחים על תוצאות העוקבה של מטופלים הסובלים מגידולים סולידיים ומוטציה בגן BRCA1/2 אשר טופלו עם טלזופריב.

בקריטריוני ההכללה עמדו מטופלים עם מחלה ניתנת למדידה וציון 0-2 ב-ECOG performance status, אשר נמצאו עם תפקוד תקין של איברי הגוף וללא אפשרויות טיפול סטנדרטיות. הבדיקות הגנומיות בוצעו במעבדות נבחרות, עם הסמכות CLIA ו-CAP.

החולים טופלו עם טלזופריב במינון 1 מיליגרם ליום אשר ניתנה באופן פומי. הטיפול נמשך עד להתקדמות המחלה. התוצא הראשוני של המחקר היה שליטה במחלה (DC: disease control) לפי החוקר (per investigator) אשר הוגדרה כתגובה מלאה (CR: Complete Response), חלקית (PR: Partial Response) או מחלה יציבה (SD: Stable Disease) למשך 16+ שבועות לכל הפחות (SD16+) לפי ה- RECIST v1.1. שיעור ה-Null DC המשוער של 15% הוערך על ידי 1-sided exact binomial testי(alpha 0.10; 82% power).

תוצאים שניוניים הוגדרו כשרידות ללא התקדמות (PFS: progression -free survival), שרידות כוללת (OS: overall survival), משך התגובה (DOR: duration of response) ו-SD, ובטיחות. ה- DOR הוגדר כמשך הזמן מהתגובה האובייקטיבית (OR: objective response) המתועדת הראשונה של המטופלים ועד למחלה מתקדמת (PD: progressive disease). משך ה-SD הוגדר כמשך הזמן החל מתחילת הטיפול ועד ל-PD.

במחקר השתתפו בסך הכל 28 מטופלים המאובחנים עם 16 גידולים סולידיים (6/28 מטופלים סבלו מסרטן ריאות) ומוטציות של BRCA1י (n=9), BRCA2י(n=16) או BRCA1/2י(n=3). המשתתפים נאספו למחקר החל מדצמבר 2019 ועד לספטמבר 2021. באנליזות היעילות נכללו כלל המטופלים.

מתוצאות החוקרים עולה כי נצפו 1 CR,י9 PR ו-6 SD16+ לשיעור DC של 57% (רווח בר-סמך חד צדדי של 90%: 43% עד 100%), ושיעור OR של 36% (רווח בר-סמך של 95%: 19% עד 56%); השערת האפס לשיעור DC של 15% נדחתה (p<0.001). ל-11/16 מטופלים עם OR או SD16+ היה מוטציה בגן BRCA2, ל-4 היה מוטציה בגן BRCA1 ולמטופל אחד הייתה מוטציה בשני הגנים. המטופל שנמצא עם CR (למשך 93 שבועות) סבל מסרטן עור שאינו מלנומה, עם מוטציות BRCA2 ו-ATM, והראה microsatellite instability גבוהה עם 41 מוטציות למגה-בייס.

למטופלים עם PR היו גידולים סולידיים שונים; ל-6/9 מהמטופלים הייתה מוטציה בגן BRCA2, ל-2 הייתה מוטציה ב- BRCA1, ולמטופל אחד הייתה מוטציה בשני הגנים. מתוך כלל המטופלים שהוגדרו עם DC, ל-11 היו גידולים מסוגים שמעכבי PARP עדיין לא אושרו על ידי ה-FDA לטיפול בגינם. חציון ה-PR עמד על 20 שבועות (טווח, 11-80). ל-10/16 מטופלים עם DC היה co-alteration ב-homologous recombination-related genes 24 שנבדקו, ובעיקר ATMי(3) או ARID1Aי(2).

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי ל-13 מטופלים הייתה לכל הפחות תופעת לוואי אחת בדרגה 3 הקשורה לטיפול, ביניהן: אנמיה, עלייה ב-AST או בבילירובין, היפונתרמיה, בחילות, או הקאות, וכן ירידה בערכי הנויטרופילים, הטסיות, או בתאי הדם הלבנים.

לסיכום, הטיפול עם טלזופריב הדגים פעילות נוגדת גידול במטופלים עם גידולים סולידיים בשלב מתקדם ומוטציה בגן BRCA1/2, אשר טופלו באופן נרחב קודם לכן. החוקרים מציינים כי קיים צורך במחקר נוסף על מנת לאשר את יעילות הטיפול עם טלזופריב בחולי סרטן שאינו שד או שחלות, ואובחנו עם מוטציה בגן BRCA1/2.

מקור:

DOI: 10.1200/JCO.2023.41.16_suppl.3115 Journal of Clinical Oncology 41, no. 16_suppl (June 01, 2023) 3115-3115.

נושאים קשורים:  מחקרים,  טלזופריב,  BRCA 1-2,  גידולים סולידיים
תגובות