סרטן ריאות עם EML4-ALK fusions נוטה להגיב לטיפול ממוקד עם מעכבי tyrosine kinase (TKIs; לדוגמה אלקטיניב), עם שונות מבחינת יכולת ההצטמקות ומשך הטיפול (DOT: duration of treatment). עם זאת, הגורמים השולטים בתגובה זו עדיין אינם ברורים דיים. על אף שתרומתה של מערכת החיסון בתיווך התגובה לאימונותרפיה נחקרה בהרחבה, קיים ידע מועט בלבד בכל הנוגע לתרומתה של החסינות לתגובה הטיפולית ל-TKI.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'npj Precision Oncology', החוקרים השתמשו בשלושה מודלים של עכברים עם סרטן ריאות EML4-ALK על מנת לבדוק את התפקיד של חסינות המארח בתגובה לטיפול עם אלקטיניב. בעבר הדגימו החוקרים כי קיים קשר חיובי בין ה-transcriptional response של אינטרפרון גמא (IFNγ) כתגובה ל-TKI ובין ה-DOT בסרטן ריאה מוטנטי ל-EGFR.
החוקרים ערכו פרופוגציה אורתוטופית לשורות תאים (EA1, EA2, EA3) בריאות של עכברים עם חיסוניות תקינה ועם חסר חיסוני אשר טופלו עם אלקטיניב. נפחי הגידול נמדדו באופן סדרתי על ידי μCT, ותכולת תאי החיסון נמדדה על ידי flow cytometry ו-multispectral immunofluorescence. החוקרים השתמשו ב-RNAseq על מנת להעריך את ה-Transcriptional responses לאלקטיניב, וב ELISA לצורך מדידת הכימוקינים שהופרשו.
כל שורות התאים הראו רגישות דומה לאלקטיניב in vitro וכגידולים אורתוטופיים בעכברים עם חיסוניות תקינה, והדגימו הצטמקות עמידה. עם זאת, בעכברים עם חוסר חיסוני נמצא כל מודלי הגידול התקדמו במהירות תחת הטיפול עם TKI. בעכברים עם חיסוניות תקינה נצפתה תגובה מלאה של כל גידולי ה-EA2, אך הגידולים EA1 ו-EA3 שמרו על מחלה שארית שהתקדמה במהירות עם סיום הטיפול עם TKI.
טרם תחילת הטיפול, לגידולי ה-EA2 היה מספר רב יותר של תאי CD8+ T ושיעור נמוך יותר של נויטרופילים בהשוואה לגידולי EA1. כמו כן, ה-RNAseq של תאים סרטניים שהחלימו מגידולים לא מטופלים הראו רמות גבוהות של CXCL9 ו-10 בגידולי EA2, ורמות גבוהות של CXCL1 ו-2 בגידולי EA1. בנוסף, אנליזה על ביופסיות מגידולי ALK+ לפני טיפול הדגימה קשר בין שיעור הנויטרופילים ובין משך זמן קצר יותר עד להתקדמות.
לסיכום, נתוני החוקרים תומכים בכך שלמערכת החיסון הנרכשת קיים תפקיד בתגובתיות ל-TKI, וכי הרכב תאי החיסון במיקרו-סביבה של הגידול מנבא את התגובה לטיפול עם אלקטיניב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
