מחקרים

זיהוי גורמי סיכון גנטיים בממאירות שלפוחית שתן תורשתית

שימוש בריצוף אקסום מלא הוביל לגילוי גנים הקשורים בהתפתחות ממאירות שלפוחית מורשת ובכלל זה גנים הקשורים לתיקון DNA, התפתחות ציליה ומטבוליזם תאי

סרטן השלפוחית, בדיקת CT (צילום: אילוסטרציה)

מחקרים קודמים הדגימו כי בקרב אנשים עם רקע משפחתי של ממאירות שלפוחית קיים סיכון מוגבר פי 2 לפתח ממאירות שלפוחית. סיכון זה אינו מוסבר לחלוטין על ידי חשיפה סביבתית ולפיכך ייתכן כי ישנו מרכיב גנטי התורם לסיכון המוגבר. לאחרונה, זוהו כמה לוקוסים גנטיים אשר קושרו עם סיכון מוגבר לממאירות שלפוחית שתן. עם זאת, טרם זוהו כל הוריאנטים והגנים הקשורים בסיכון זה.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JCO Precision Oncology חוקרים ביצעו ריצוף אקסום מלא לשמונה מטופלים משלושה עצי משפחה  מורכבים עם ממאירות שלפוחית ו-77 חולים עם ממאירות שלפוחית שאינם קשורים משפחתית. מקרים אלו הושוו ל-241 מקרי ביקורת ללא סרטן. בנוסף, בוצעה בחינה של וריאנטים פתוגניים בתאי נבט ב-444 גנים אשר נלקחו מ-392 מקרי ממאירות שלפוחית אשר נכללו ב-The Cancer Genome Atlas.

תוצאות המחקר הדגימו כי בחולים בעלי הקרבה המשפחתית, היו וריאנטים שונים לכל משפחה אך בכל זאת זוהו גנים הקשורים למסלולים שונים ובפרט גנים הקשורים לתיקון DNA (MLH1 ו-MLH2) ומטבוליזם תאי (IDH1 ו-ME1). בקבוצת הממאירות המשפחתית (ללא קרבה), השיעור של וריאנטים פתוגנים ווריאנטים החשודים כפתוגניים היה גבוה באופן מובהק מאשר במקרי הביקורת (p=0.003). העומס של וריאנטים פתוגניים וחשודים כפתוגניים היה גבוה באופן מובהק בגנים הקשורים ביצירה של ציליה (cilia). בנוסף, וריאנט פתוגני בגן CHEK2 (NM_007194.4:c.1100del; p.T367Mfs*15) בלט במטופלים עם ממאירות לעומת מקרי הביקורת (2.6% לעומת 0.21%) אך ההבדל בשכיחות הוריאנט לא הייתה מובהקת.

החוקרים סיכמו כי ישנה נטיה פולגנית מורכבת לפתח ממאירות שלפוחית שתן. ייתכן מאוד כי גנים הקשורים בתהליכים כדוגמת תיקון DNA, יצירת ציליה ומטבוליזם תאי קשורים בהתפתחות ממאירות זו. יש צורך במחקרים גדולים יותר להבין את תפקידו של הגן CHEK2 בהתפתחות ממאירות שלפוחית.

מקור:

Pemov, A. et al.  (2021) JCO Precision Oncology. DOI: 10.1200/PO.21.00115

נושאים קשורים:  מחקרים,  ממאירות בשלפוחית השתן,  גורמי סיכון,  סיכון מוגבר
תגובות